נעים מאוד, אני נסיכה.
אז לאמא שלך קוראים מלכה?
כן.
ולאבא שלך מלך?
כן.
ואתם גרים בארמון?
כן.
יש לך נסיך?
כן.
וסוס לבן?
היה לי, הוא הלך.
מאז שאני ילדה, אני זוכרת את עצמי שקטה.
המצלמה עזרה לי במקומות הקשים, כשלא היה לי קל לדבר במילים.
והיא הפכה להיות בשבילי כלי להעברת מסרים.
כשרציתי לחזק חברה טובה,
צילמתי אותה חזקה.
כשרציתי להביע את אהבתי,
צילמתי איך שאהבתי את האדם שמולי.
כשרציתי להגיד לאבא תודה על הכל,
צילמתי אותו כמו שתמיד ראיתי אותו,
כל יכול.
צילמתי אנשים כמו שהם, כדי שידעו שזה הדבר שהכי יפה בהם.
פשוט כי זה גרם לי להרגיש שסוף סוף אני מצליחה לדבר.
כשאני רואה אנשים שעושים את מה שהם אוהבים
אני מבינה שגם בשבילם זהו כלי להעברת מסרים.
נוצרת בתוכי הערצה כלפיהם כי אני כל כך מזהה
ואני רוצה להראות להם בדיוק את מה שאני רואה.
שהדרך שבה הם בחרו,
היא הכי נכונה.